|
שאלה:
אני אשכנזי הנוהג כפי מנהגי בית אבותי. אולם בענייני תפילה אני מרגיש
יותר קרוב לתפילה של בני עדות המזרח. האם מותר לי להתפלל באופן קבוע
בשבת במניין הספרדי או שמא מחויב אני לנוסח בית אבותי?
תשובה: דומה שמנהגי הבית הם מאותם יסודות שעליהם מושתתת מערכת החינוך הביתית,
ובנויים הם על יסודות הלכתיים מובהקים. לכן אין היתר הלכתי לשנות מנהגי
בית אבא בפרט אותם מנהגים שיסודותם בהררי קודש כמו מנהגי קהילות אשכנז
ומנהגי קהילות בני ספרד והמזרח. במקרים אלה גם אין היתר לעשות 'התרת
נדרים' הואיל ונחשבים למנהגים שאי אפשר לעקרם (עיין טל לברכה ח"ב סימן
ע וסימן קמז).
יחד עם זאת
נראה לכאורה שבענייני תפילה יש מקום לסברא שאדם יתפלל במקום ובנוסח בו
הוא חפץ, שהרי למדונו רבותינו: "ולעבדו בכל ללבכם: איזו היא עבודה שהיא
בלב – הוי אומר זו תפילה" (תענית ב, א). אלא שהפוסקים הכריעו שגם
בנוסחי התפילה יש להקפיד על "אל תטוש תורת אמך" – כך פסקו המגן אברהם
(סימן סח סק"א) והחק יעקב (סימן תפט ס"ק יא), שכן מוכח בירושלמי.
ובשו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן ו) הביא בשם האר"י בספר שער הכוונות (דף נ'
ע"ד) שכתב: בעיקר המנהגים בנוסח הברכות והתפלות וסדריהם, קבלה בידינו
שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטי ישראל, וכל שבט ושבט עולה תפלתו
דרך שער אחד המיוחד לו, והוא סוד שנים עשר שערים הנזכרים בסוף ספר
יחזקאל, והנה אין ספק שאילו היה נוסח של תפלות כל השבטים שוה, לא היה
צורך לי"ב שערים, אלא ודאי שמכיון שנוסח תפלותיהם שונה זה מזה, לכן
צריך שער מיוחד לכל שבט ושבט, ולכן על כל אחד להחזיק בנוסח וסדר תפלתו
כמנהג אבותיו, לא יטה מהם ימין ושמאל, ואם ישנה ממנהג אבותיו בשינוי
הנוסח, או להקדים ברוך שאמר להודו, וכיוצא בזה, אין תפלתו עולה למעלה"
ע"כ. על פי הדברים יצא הגר"ע יוסף שליט"א כנגד נוסח אחיד שהנהיג הרב
שלמה גורן זצ"ל בצבא, שכן כל אחד יש לו להתפלל לפי נוסח אבותיו ולא
לשנות ממנהגו.
מאידך קשים הם
דברי האר"י הקדוש, שהרי הוא עצמו, על פי עדויות רבות, שינה מנוסח
אבותיו והתפלל כנוסח בני ספרד. ובספר צרור החיים (דף נח ע"ד) העיד על
רבו של החתם סופר - הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל, שהיה מתפלל במנין שלו
בפרנקפורט במבטא ספרדי, ובנוסח הספרדים, והזמין לשם כך מירושלים חכם
אחד ספרדי, ולמד ממנו את המבטא הספרדי המדוייק והנכון. והגר"ע יוסף
שליט"א (שם) כתב לתרץ שהואיל ונוסח הספרדים נכון יותר, לכן מותר לשנות
מנוסח בני אשכנז לנוסח בני ספרד כפי שנהגו האר"י ור' נתן אדלר אבל לא
להיפך, והביא לכך מקורות רבים.
אולם לעניות
דעתי נראה שאין הדבר בהכרח תלוי בנוסח נכון יותר, וודאי שהקב"ה מקבל
תפילתו של אדם לפי מידת כוונת הלב, עם זאת ודאי שלכתחילה אין לאדם
לשנות מנוסח אבותיו, ומתוך נוסח אבותיו ראוי הוא שימצא את נפשו לקרבת
אלוקים, וכפי שפסקו המגן אברהם וסיעתו. עם זאת, מי שחשקה נפשו ומרגיש
שיכול להתפלל טוב יותר במניין ספרדי והוא מבני אשכנז, או שמרגיש שמתפלל
טוב יותר במניין המרכזי בטלמון והוא מבני ספרד – הדבר מותר, שכן עיקר
התפילה תלויה בכוונת הלב. וכך כתב לבאר את מקור שינוי המנהג של האר"י
ור' נתן אדלר המהר"ם שיק (חלק חשן משפט סימן כד) שכתב, שאף על פי שפסק
המגן אברהם (סימן ס"ח) שאין לשנות ממנהג אבותיו בתפלה, מכל מקום מי
שנפשו חשקה להתפלל בנוסח ספרד הרשות בידו, ומעשים בכל יום שאנשים
רבים החפצים להתפלל בנוסח האר"י, עושים להם מנין בפני עצמם,
ואין מי שימחה בידם, שיש להם על מה שיסמוכו. ומצינו בחובת הלבבות שכתב,
שלכל מצוה שאדם מוצא בנפשו חשק לעשותה, בודאי שיש לנשמתו שייכות לאותה
מצוה ביותר, וכמו שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ר"ל שהשי"ת
נותן בנפשו החפץ למעשה הטוב ההוא כפי שורש נשמתו ע"כ ע"ש.
אם כן, על אף
שבמנהגים אין לשנות ממנהג אבות, מי שחשקה נפשו לשנות ממנהג אבותיו
בתפילה, כיוון שנפשו ולבו מתחברים לנוסח ניגון ואווירה, מותר לו ללכת
אחר לבו שאין התפילה בנויה אלא על עבודה וכוונת הלב.
|
אתר רבני בתי
ספר- עמוד הבית
עמוד פסקים והלכות- הרב רמי
שו"ת טל
לברכה- עמוד ראשי |
